אבו תור שוכנת משני צידי קו התפר בירושלים. לתושבי הקהיליות היהודיות והפלסטיניות קשר מינימלי בגלל הסכסוך הפוליטי וההבדלים בתרבות ולשון. כיום בשנתו השלישית, מטרת פרויקט "שכנות טובה – אבו תור/אל-ת'ורי" ליצור חיי קהילה תקינים בשכונה. הפרויקט מבוסס על עשייה משותפת לשיפור השכונה וחיי תושביה תוך כדי בניית יחסי שכנות טובים. על רקע עלייתם של יסודות קיצוניים ואלימים בירושלים, הפרויקט מהווה אלטרנטיבה נחוצה בזירה הציבורית. מיזם תושבים זה הינו תופעה ייחודית בזירת הדו-קיום בירושלים וצוין כמודל פורץ דרך לפיתוח ולשכפול בשכונות אחרות בעיר וברחבי המדינה.

הפרויקט יוזמה משותפת של תושבים היהודים ופלסטינים בסיוע מינהל הקהילתי בקעה רבתי ובשיתוף עם מינהל קהילתי אל-ת'ורי וועד תושבי אל-ת'ורי. המרכז הבין-תרבותי לירושלים משמש לנו כיועץ בתחום פיתוח קהילה בן-תרבותית. ב-2014, קבוצה של יהודים וערבים נפגשו במטרה לשפר את חיי השכונה. הצעדים הראשונים כללו עבודה מול המינהל לשיפור תשתיות ושיפוצם של פארקים ומגרש ספורט. בעקבות כנס קהילתי, התארגנו צוותים שהקימו מגוון תכניות משותפות ללימוד שפות, ספורט, פעילות נשים, גינון אורגני, פיתוח כלכלי מקומי (local sustainable economy), ערבי קפה אחת לחודש, אירועים קהילתיים ותהליכי תכנון משותפים.

• לימוד שפות

התכנית ללמוד שפות היא יוזמה מוצלחת ביותר הנכנסת עתה לשנתה השלישית כשהתברר שיש צורך דחוף שנשים פלסטיניות תוכלנה לתפקד בעברית. הקורסים משמשים פלטפורמה ראשונית לקשרים בין שכנים. לאחר הצלחת קורס פיילוט לשכנות פלסטיניות בהנחיית שלושה תושבים מתנדבים, התכנית הורחבה. כיום מתקיימים 2 קורסי עברית לנשים, 2 קורסי עברית חד-מגדריים לנערים/נערות וקורס נשים/גברים לערבית, לכ-60 תושבים. הקורסים נפגשים פעם בשבוע בהנחיית כ-15 תושבים מתנדבים המלמדים בצוותים. בנוסף, בעקבות הצלחת "בית קפה לשפות" בו נפגשו 25 נשים יהודיות ופלסטיניות לתרגול שפה, ארוחה ומעגל, ותוצאות הסקר שאלונים שנערך, ממשיכים להתקיים מפגשים דו-לאומיים כאחת לחודשיים.

• פורום נשים

ההוראה בצוותים של 3-4 מורים תרם רבות לפיתוח יחסי אמון וקשרי ידידות וכך החלו ביקורים הדדים והשתתפות בחתונות ובמסיבות משני הצדדים. לאט לאט נוצרו התנאים שאפשרו הקמת פורום נשים והזמנת שכנות מחוץ לקורסי השפות. הפורום משותף של 25 נשים נפגש כל שבועיים לפעילות בונה אימון והיכרויות ובעתיד תפנה לפעילות שכונתית בהשתתפות כלל הנשים בשכונה.

• פיתוח כלכלי מקומי

ועדת היגוי משותפת של שכנים שוקדת עתה על תכנית לפיתוח כלכלי מקומי בשותפות עם מט"י מזרח ירושלים. המטרה ליצור פורום של בעלי עסקים קטנים שייפגש אחת לשבועיים, לעודד עסקים חדשים, לבנות מאגר נתונים של שירותים/בעלי מקצוע שיציעו שרותים לשכניהם ולהינות מהייעוץ ומהקורסים שמט"י מציע.

• ספורט והעשרות לבנים

הודות לעובדה שקיים מחסור של חוגים לילדים הפלסטינים ולעיתים מתגלה מתח בין ילדים יהודים וערבים, צוות משותף של תושבים ארגנו קבוצת כדורגל ל-22 ילדים בגילאים 12-9, מחציתם ערבים ומחציתם יהודים. בשנת 2016, זכו בפרס של הקרן החדשה כקבוצה הנלחמות בגזענות ובאלימות בספורט ואף התקבלו לליגה העירונית וזכו בגביע ראש העיר. הקבוצה נפגשת שלוש שעות בשבוע ומשתתפת במשחקים בליגה. ב-2017, מתוכנן להוסיף מפגש חינוכי-חברתי שבועית ולהקים קבוצה לבני נוער.

• פעילויות נוספות

בשנת 2017, יימשכו הפעילויות שהחלו בשנה שעברה: ערבי הקפה פעם בחודש, פיתוח חלקת הגן הקהילתי – תשתיות, נטיעות וחוג למשפחות ומסיבת רחוב גדולה. בנוסף, צוות משותף של תושבים יושב עם ראשי המינהלים ועם המתכננים העירוניים של שתי השכונות לפתור בעיות תכנוניות ולפתוח בתהליך תכנון של מרכז יהודי-ערבי ייחודי ברחוב נעמי.

הסיבה העיקרית שהפרויקט ראוי לזכות בפרס אחדות נעוץ בהישגיו ובפוטנציאל הייחודי שלו לשמש כמודל להעתקה. הפרויקט הציע שעורי שפות ל-80 ערבים ויהודים וסיפק להם ערוצי תקשורת ויתרונות חברתיים וכלכליים. המיזם המחיש כי תהליך תכנון משותף הכולל מעל ל-60 אנשים המיצגים קהילות שונות והבוחן את צרכי השכונה בתחומי תשתיות, חברה ופעילויות יוכל להניב תוצאות בכל הנוגע לשירותים עירוניים וגם ליצור אמון בין המשתתפים. הפרויקט הצליח ליצור קשרים קהילתיים שבעקבותיהם הפעילויות השכונתיות לא ניזוקו למרות האלימות בירושלים במשך השנתיים האחרונות. מעבר לכך, התקשורת בין השכנים הוכיחה את עצמה בכמה מקרים קיצוניים כשהתעוררו בעיות בטחוניות עם פוטנציאל מסוכן אשר באו על פתרונן באמצעות שיתוף פעולה ודיבור ישיר בין הצדדים. הפעילים פיתחו יוזמות למבחר רב של גילאים מכדורגל לילדים ועד תוכנית לפיתוח כלכלי, מהעצמת נשים למפגשים למשפחות צעירות.

לאורך קיומו, הפרויקט משך את תשומת ליבם של תורמים, יחידים בארץ, קרנות ופילנתרופיה בינלאומית. בעוד והתוצאות היו צנועות עד כה (כ-50,000$ בשנתיים) יש לנו מספר הצעות תלויות ואידיקציה מתורמים נוכחיים כי הם מרוצים מאד מפיתוח הפרויקט ומהפוטנציאל שלו.

הפרויקט יצויין כראוי מאחר שהוא באמת יוזמה קהילתית מהשטח אשר אומץ באופן רשמי ע"י מינהל בקעה, מוסד קהילתי מוערך אשר מוכר ע"י העירייה כנציג רצונם של 30,000 התושבים בתחומה, המתנהל ברמה גבוהה שקופה ואחריותיות הן במישור הכלכלי והן מבחינת הפיקוח המקצועי. הוא נהנה גם מהדרכה, מומחיות וניסון מקצועי של המרכז הבין-תרבותי לירושלים והדרכה וסיוע של מחוז ירושלים של חברת המתנ"סים.

לבסוף, הפרויקט ראוי לפרס כי הוא מהווה יוזמה ייחודית עם פוטנציאל לתמיכה מכל הצדדים בסכסוך. בין אם יוצג כהוכחה לכך שיהודים וערבים יכולים לבנות קהילה משותפת בירושלים המאוחדת או הוכחה לכך כי כל קהילה יכולה לשמור על זהותה הלאומית ועל האינטרסים שלה דרך שיתופי פעולה, הצלחתו יתקבל בברכה על ידי כולם. קבלת פרס אחדות ירושלים תאפשר עליית מדרגה מיוזמה שורשית עם פוטנציאל לגורם מרכזי בדו-קיום הירושלמי המבוסס על קהילות מקומיות ועל אינטרסים אמיתיים ומשותפים עם השפעות לטווח ארוך.

בחמשת השנים הבאות מתוכנן לבסס את היוזמות שפותחו ולהמשיך להרחיבם לשכונות הסמוכות. כבר הגיעו משתתפים מסילוואן, ג'בל מוכבר,ראס אל עמוד, בקעה, ארנונה ומקור חיים. קורסי השפות יגדלו פי שלוש כשכל צוות יונהג ע"י מורה מקצועי. פורום הנשים יפעל בתוכניות שונות שתבחרנה החברות לבנות לרווחתם ולרווחת השכונה. נוסיף קבוצות כדורגל לבני נוער ולבוגרים. הגן הקהילתי המפותח יעמוד לרשות תושבים "גננים", חוגי משפחות, נערות, בעלי צרכים מיוחדים וקשישים ואירועים קהילתיים, כגון יום שישי פתוח. יתבסס מסד נתונים עם מאות שמות של נותני שירות שיעמוד לרשות תושבי האזור. כתוצאה מכך, תהיה תנועה חופשית בין שני חלקי השכונה כשתושבים נהנים מגישה בטוחה לחנויות, מוסדות ומתקנים קהילתיים, עסקים וידידים. מידי שנה, יתקיים יריד דו-קיום בהשתתפות תושבי האזור עם מוזיקה, דוכנים, פעילויות לילדים, מאכלים ותיאטרון קהילתי. יש לציין שב-2016 הפרויקט היה שותף לאירוע כזה בחסות פסטיבל ירושלים לאמנות עכשווית.

אחרון אחרון חביב, היא השאיפה להקים מרכז יהודי-פלסטיני בחלקה על קו התפר. כעת קבוצת תושבים מתכננת את הרעיון עם ראשי המינהלים הקהילתיים ועם המתכננים השכונתיים במאמץ להציג תכנית לעירייה. המרכז יהיה ייחודי במינו והוא ימתג את הרובע ברמה העירונית והארצית כאזור של שיתוף פעולה וסובלנות. המרכז ישמש בית לפעילויות של הפרויקט ואף ימשוך אליו גורמים חיצוניים ברוח דומה ויכלול שירותים משותפים כגון גני ילדים ומועדון יום לקשישים.