בלוג

סלע תור

03/2017

עיקר הפעילות :

תאור פעילות המועמד – סלע תור
אורית וסלע תור, עזבו את ביתם שבקריית ארבע ועברו להתגורר עם שבעת ילדיהם בלב ליבה של שכונת נווה צדק בת״א. כבר שנתיים וחצי שהם פותחים את דלתות ביתם לכל אחד ואחת ושמו להם למטרה לאחד לבבות ולתת מקום, חום ואהבה לכל אדם. ביתם הוא מקום מפגש ייחודי ואבן שואבת לצעירים ומבוגרים מכל המינים: דתיים וחילונים, אמנים ומוסיקאים, ישראלים ותיירים, שכנים ותושבי מרכז ודרום העיר. בכל שבוע הם מקיימים בהתנדבות מלאה, סעודת ליל שישי הפתוחה לכל דכפין.
"בכל ליל שבת ממלאים את ביתם עשרות אנשים מכל הסוגים והמינים, צעירים ומבוגרים, חילונים ודתיים, גם תיירים שאינם יהודים פגשתי בארוחה בביתם, ןהכל בשמחה ובמאור פנים, בשפע…יין משובח… ושיחות אל תוך הלילה. רבים מאיתנו שהזדמנו לחו"ל חיפשו בית חב"ד או קהילה כדי לא להיות לבד ולהרגיש אוירה של שבת, אבל לא רק בחו"ל יהודי מחפש איפה לאכול ועם מי… גם כאן בארץ, זה יכול להיות חייל בודד, עולה חדש ואפילו השכן שלכם, תיארתם לעצמכם שיש יהודים שיושבים לבד בשולחן השבת? " [חני ברלינר, דוברת מועצת מבשרת ציון, מתוך כתבה בעיתון]

סעודות אלה, הממלאות את הבית עד אפס מקום, שההזמנה אליהן, מתחילה ברוב המקרים במפגש אקראי ברחוב. כך גם החגים, מעגלי הנגינה וקבוצות הלימוד המתקיימים בביתם של משפחת תור, יוצרים מקום מפגש ומרחב פתוח לשיח ולהיכרות עם השונה והאחר.
כמו קצב החיים בעיר, גם ביתם, הוא בית ללא הפסקה. המבנה עצמו, כמשל לתנועת החיים השוררת בתוכו, בנוי חלונות עץ גדולים הפתוחים לאורך כל שעות היום והלילה ופונים לרחוב. חלונות אלה, ממש כמו פתחי אוהלו של אברהם אבינו, משמשים בעצמם כשערים המזמינים את העוברים והשבים להציץ פנימה ולקחת חלק בפסטיבל. אפילו הילדים, סיגלו כבר מזמן, סגנון תקשורת ייחודי המתכתב עם המרקם האנושי של העיר והם חיים את חיי הקהילה באופן טבעי.
הנה קצת ממה שמספרים עליהם : ג׳ הוא בחור שגר בשכונה , הגיע לבית משפחת תור באחת מארוחות השישי ועם הזמן הפך לאורח קבוע. ערב אחד חלף על פני הבית, הרים את הידיים לשמיים ואמר בהתרגשות: ״מאיפה נחתתם עלי? המסירות שלכם והנתינה שלכם לא מובנת מאליה, מעולם לא פגשתי תופעה כזאת… מאיפה יש לכם כוחות לארח כל שישי ? אני לא מאמין ששמרתם לי לחמניות ביתיות, אמא שלי לא עושה בשבילי דברים כאלה, איזה חום ,איזה אהבה ,איזו משפחה, המפגש אצלכם נותן לי כח לכל השבוע"
י׳ ברמן ומוסיקאי שחי בעיר אומר: ״ כל האווירה הייתה לי מאוד חדשה… אני גם בא מחינוך וסביבה מאוד חילונית ולמרות שגרתי בעבר בירושלים ויצא לי להפגש עם אוכלוסיה חרדית , זה תמיד היה בקטע רע. פתאום להפגש עם זה בקטע הכי טוב שיש ,גם מקרוב וגם לפתח חברות, למרות הפערים באג׳נדות ובהשקפות עולם… זה מבחינתי משהו שלא היה קורה לי, אם מסלול חיינו לא היה מתנגש אחד בשני ואני ממש שמח על כך״
ל׳, גר בדרום העיר ועובד בנגריה, אומר:״וואלה, אף אחד לא אומר לך פה שלום ברחוב, פתאום בא בנאדם, פותח את הלב, אומר לך ׳בוא, כנס לבית שלי׳. בכלל, זה מטורף מה שהם עושים פה… גם אין קונפליקט, כי אתה בא, רואה ג׳אם מגניב ומוסיקה, משהו שלא זר לך, אתה מיד רוצה להיות חלק מכל החבריה הזאת״

 

טלפון :0526070946

דואר אלקטרוני:orimerez15@gmail.com

תגובות





רוברט ואיימי בוק
דוד וסרינה קושיצקי
אירה ואינגבורג רנרט
ג'יי וג'יני שוטנשטיין
רונן הררי
הפדרציה היהודית של ניו יורק (UJA)
יצירת קשר
© 2024 פרס ירושלים לאחדות ישראל
.
Website by ELILEV.ME | Design by WINSITE